יחיאל לנצקרון: ״רציתי בריכה, לא פרויקט בנייה״ - כך נולדה Poolin Around

אחרי יותר מעשור בעולם העסקים וההשקעות, יחיאל לנצקרון החליט לצאת לדרך עצמאית. הרעיון לחברה החדשה לא נולד בחדר ישיבות או בכנס טכנולוגי, אלא דווקא בחצר הבית: הוא רצה ליצור למשפחה מקום של יחד, אירוח ושמחה - וגילה שכדי להקים בריכה הוא צריך להיכנס לפרויקט בנייה מורכב. המפגש בין הצורך האישי לבין הניסיון המקצועי הוליד את Poolin Around, שמבקשת להפוך את בריכת השחייה מפרויקט בנייה למוצר פרימיום שמתוכנן מראש ומורכב בתוך ימים.

כשיחיאל לנצקרון ואשתו החליטו לפני כשנתיים להקים בריכה בבית, הם לא חיפשו רק מקום לשחות בו. מבחינתם, הבריכה הייתה אמורה להיות עוד מרחב משפחתי - מקום שבו הילדים נמצאים יחד, מארחים חברים, מבלים בשבתות ובחופשות, מקום שמוסיף לבית עוד חיים ושמחה.

יחיאל לנצקרון מכיר מקרוב את שני הצדדים של החיים - את מה שנשבר בהם, ואת מה שאפשר לבנות. כנער איבד את אחיו הצעיר נפתלי בפיגוע, למרות כל זאת התגייס ליחידה מיוחדת ושירת כקצין של צוות לוחמים.

שנים אחר כך, כשהוא כבר אב למשפחה משלו, החיים הפגישו אותו שוב עם שבריריותם, כשאחד מילדיו אובחן עם סרטן. אולי משום כך, כשמדברים איתו על משפחה, בית ויצירה, אלה לא נשמעים אצלו כמו מושגים מופשטים. יש בו דחף חזק להמשיך למלא את החיים בעשייה - לבנות, להתפתח, ליזום, וגם לייצר בבית עצמו עוד מקומות של יחד ושמחה.

הבריכה שרצה לבית לא נועדה להיות פרויקט נוסף. בדיוק להפך.

״יש לי מספיק עומס בחיים״, הוא אומר. ״רצינו בריכה כדי ליהנות ממנה כמשפחה, להיות יחד ולארח. חשבתי שאני הולך לקנות בריכה. מהר מאוד גיליתי שאני בעצם נכנס לפרויקט בנייה.״

כשהמשקיע נתקל בבעיה בחצר שלו

ככל שלנצקרון העמיק בבדיקת השוק, הוא גילה תהליך שונה מאוד מזה שדמיין. הקמת בריכה מסורתית מערבת עבודות תשתית ובנייה, ספקים ובעלי מקצוע שונים, לוחות זמנים, חפירות ויציקות - ובמקרים רבים גם שיקום של חלקים מהגינה בסיום העבודות. כפי שסיפר לו אחד מחבריו שכבר עבר את התהליך: ״אתה יודע איך ובאיזה מחיר אתה מתחיל, אבל לא תמיד יודע מתי ובאיזה מחיר תסיים״.

אצל אדם אחר, זו אולי הייתה נשארת תלונה של לקוח. אצל לנצקרון היא פגשה יותר מעשור של הסתכלות על חברות, מוצרים ותעשיות דרך העיניים של איש עסקים ומשקיע.

אחרי לימודי משפטים הוא בחר שלא להמשיך למסלול ההתמחות ופנה לעולם העסקי. בתחילת דרכו נחשף לחברת Big Ass Fans האמריקאית, זיהה הזדמנות והקים יחד עם קבוצת ניסקו את פעילות החברה בישראל. הצלחת הפעילות המקומית הובילה לקשר עם מייסד החברה בארה"ב, Carey Smith, ובהמשך להצטרפותו להקמת קרן ההשקעות Unorthodox Ventures.

כשותף בקרן הוביל לנצקרון השקעות בישראל ובאירופה בחברות טכנולוגיה בתחומי הרפואה, הבנייה והתעשייה. בין היתר היה מעורב בהשקעות בחברות Genda ו-Firmus, שנרכשו בהמשך, וכן בחברות שפיתחו רובוטיקה לענף הבנייה ומערכות טכנולוגיות לבתי חולים.

״בעולם ההשקעות אתה מתרגל להסתכל על תעשייה ולשאול למה דברים עדיין נעשים בצורה מסוימת״, הוא אומר. ״אתה מחפש תהליך מסורבל, יקר או לא יעיל ושואל אם אפשר לעשות אותו אחרת. אבל אתה גם לומד שהמבחן האמיתי של עסק הוא פשוט: האם פתרת בעיה אמיתית והאם יש לקוח שמוכן לשלם לך כדי לפתור אותה.״

הפעם הלקוח היה הוא עצמו.

״חיפשתי בריכה שמרכיבים כמעט כמו לגו״

במקום לוותר על הבריכה, לנצקרון החל לחפש בארץ ובעולם פתרון אחר: בריכת פרימיום איכותית ומעוצבת, שתוכננה ויוצרה מראש ומגיעה לבית הלקוח כמוצר להרכבה מהירה.

המטרה הייתה להעביר כמה שיותר מהמורכבות מאתר הלקוח אל שלבי התכנון והייצור.

״רציתי משהו שאפשר להרכיב בצורה מודולרית ופשוטה, כמעט כמו לגו, תוך צמצום משמעותי של עבודות הבנייה והבלגן בשטח - אבל בלי להתפשר על התוצאה. בסוף היא עדיין צריכה להיראות ולהרגיש כמו בריכת יוקרה לכל דבר.״

הוא בחן פתרונות שונים בישראל ומחוצה לה, אבל לדבריו לא מצא מוצר שענה על מכלול הדרישות שהציב לעצמו. בנקודה הזאת השאלה השתנתה.

כך נולדה Poolin Around.

להפוך בריכה מפרויקט למוצר

הרעיון של Poolin Around לא היה להמציא מחדש את בריכת השחייה, אלא לשנות את הדרך שבה מגיעים אליה.

במקום שחלקים שונים של הבריכה יתוכננו ויבוצעו בנפרד באתר, החברה פיתחה מערכת מודולרית שבה מרבית הרכיבים מתוכננים ומיוצרים מראש ומגיעים לשטח לצורך הרכבה.

גוף הבריכה מבוסס על קונסטרוקציית פלדה מודולרית המצופה Magnelis להגנה מפני קורוזיה. אליה מצטרפים החיפוי, הדק, חדר המכונות, מערכות הטיפול במים, החימום, הבטיחות והבקרה - כחלק ממערכת אחת מתוכננת.

״לא רצינו רק להחליף בטון בפלדה״, אומר לנצקרון. ״רצינו לקחת את כל מה שבדרך כלל מפוזר בין בעלי מקצוע וספקים שונים ולהפוך אותו למערכת אחת. הרעיון הוא שכמה שפחות החלטות ואלתורים יישארו לביצוע בבית הלקוח.״

התכנון מראש מאפשר לקצר משמעותית את משך העבודה בשטח. בהתאם להכנות הנדרשות ולמאפייני הפרויקט, ההרכבה עצמה יכולה להתבצע בתוך ימים בודדים. השיטה מאפשרת להתקין את הבריכות בגינות פרטיות וגם בפרויקטים מורכבים יותר, כמו פנטהאוזים, שבהם למשקל, לגישה ולמשך העבודות יש משמעות מיוחדת.

אבל מבחינת לנצקרון, הפיכת הבריכה ל״מוצר״ לא יכולה להסתיים ביום ההתקנה.

Poolin Around משלבת חדר מכונות כחלק אינטגרלי מהמערכת, ולפי המפרט ניתן להוסיף מערכות מתקדמות לטיפול במים, חימום וכיסוי בטיחות. מערכת הבקרה מאפשרת לקבל מידע על מצב הבריכה ולשלוט בפונקציות שונות גם באמצעות אפליקציה.

מה שהמשקיע לימד את היזם

אחרי כ-13 שנים שבהן בחן חברות מהצד של המשקיע, לנצקרון בחר להקים את החברה שלו באופן שונה מחברות צעירות רבות שפגש בדרך.

Poolin Around לא גייסה הון חיצוני. לדברי לנצקרון, החברה רווחית מאז הקמתה וכבר ביצעה עשרות התקנות. הבחירה הזו, הוא אומר, אינה מקרית.

״קל מאוד ליזם להיגרר לפיתוח. תמיד יש עוד פיצ׳ר, עוד טכנולוגיה ועוד דבר שאפשר לשפר. אפשר להשקיע שנים וכסף ובסוף לגלות ששכחת לבדוק את השאלה החשובה ביותר - האם יש לקוחות שבאמת רוצים את המוצר שלך.״

לכן, גם כשיש לחברה רעיונות למוצרים ולפיתוחים נוספים, לנצקרון בחר קודם כול לצאת לשוק.

״רציתי לראות שיש לקוחות שרוצים את המוצר, שהם מוכנים לשלם עליו ושאפשר לבנות סביבו חברה רווחית. לא במצגת ולא באקסל - בשטח.״

מבחינתו, הפיתוח הטוב ביותר מתחיל דווקא שם: אצל הלקוח. למכור, להתקין, להקשיב, לראות איך אנשים משתמשים במוצר - ורק אז להחליט מה הדבר הבא שכדאי לפתח.

הבריכה היא המטרה - וגם האמצעי

אפשר לספר את הסיפור של Poolin Around כסיפור על חדשנות בענף מסורתי. אפשר לדבר על פלדה מודולרית, זמני התקנה, טכנולוגיה ומודל עסקי.

אבל עבור לנצקרון, הסיפור התחיל במקום הרבה פחות טכנולוגי.

הוא רצה להוסיף לבית שלו מקום למשפחה. מקום להיות בו יחד, לארח, ליהנות ולייצר זיכרונות. הבריכה הייתה המטרה - אבל במובן מסוים היא הייתה גם האמצעי.

אולי זו גם הסיבה שהפער בין המוצר שרצה לבין הדרך שנדרשה כדי להגיע אליו הפריע לו כל כך. כדי להוסיף לבית מקום שאמור להביא איתו הנאה ושמחה, הוא נדרש להכניס אליו תקופה של חפירות, קבלנים, אי ודאות וניהול פרויקט.

הפתרון שלו היה לקחת את המורכבות הזאת על עצמו - ולהוציא אותה, ככל האפשר, מהבית של הלקוח.

היום, אחרי עשרות התקנות, החזון של לנצקרון רחב יותר מהבריכה הפרטית שממנה הכול התחיל: לשנות את האופן שבו אנשים חושבים על הקמת בריכה - פחות כעל פרויקט בנייה ויותר כעל מוצר פרימיום שמתכננים, מזמינים ומתקינים.

ובמובן הזה, יש קו שמחבר בין חלקים שונים במסלול שלו: מהחיים האישיים, דרך השנים כמשקיע ועד להחלטה להפוך בעצמו ליזם. לא הרצון לחדש לשם החדשנות, אלא נטייה להסתכל על המציאות, לזהות משהו שאפשר לעשות אחרת - ולבנות.

״לא יצאתי לחפש רעיון לסטארטאפ״, אומר לנצקרון. ״בסך הכול רציתי בריכה בחצר. אבל נתקלתי בבעיה, לא מצאתי את המוצר שרציתי והחלטתי לנסות לבנות אותו בעצמי.״